״הפועלות״, רומן היסטורי, תיעודי ובדיוני, עוקב אחר קורותיה של רחל כצנלסון שזר, דמות מורכבת, נערצת ומיוסרת, אישה אידיאולוגית, חדת מחשבה ומעשית המייסדת כתב עת מהפכני לפועלות שביקש להעניק במה לקולות נשות העלייה השנייה והשלישית. גיבורת הספר היא אשת רוח ומעש, רעייתו של זלמן שז"ר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל, שפרנס רכילות על יחסיו הרומנטיים עם רחל המשוררת ועם גולדה מאיר ואמא אומללה לילדה לקויה מאוד. עלילת חייה האינטימיים של רחל רבת הפעלים מזריחה ועד לדעיכה, שוזר את סיפורה עם סיפוריהן של חברותיה לדרך החתחתים, שותפותיה למפעל ספרותי ועיתונאי חלוצי ובתפקיד אורחת מופיעה רחל המשוררת שעמה יש לרחל העורכת חשבון נפש נוקב.

המפגש עם נילי לנדסמן, מחברת ״הפועלות״, יעסוק בסיפור של עבודת התחקיר שנדרשה לצורך כתיבת הספר, בדילמות של כתיבה על נשים אמיתיות וקשוחות אשר תיעדו את חייהן בכתיבה אישית ובדמותן ומורשתן של שלוש פועלות מיתולוגיות מעמק יזרעאל - דבורה דיין מנהלל ואווה טבנקין וליליה בסביץ מעין חרוד, שהיו חברות מערכת ב״דבר הפועלות״ שייסדה רחל כצנלסון.

כנרת, תל אביב, נהלל
סיפור עלייתו של סלט הירקות למעמדו הרם בתפריט הישראלי, חושף פרק על מאבקן של נשים בציונות להחלץ מתפקידי כובסות וטבחיות ולהפוך לפועלות חקלאיות. ההרצאה תספר סיפור זה תוך הצבת זרקור על האישה שהבינה שקידום ירקות אל מרכז הצלחת יסייע לפלס לנשים מקום בחברה – חנה מייזל. מייזל, הוגה, יזמית ומהפכנית שעמדה מאחורי הקמת ארגוני נשים ציוניים, הקימה מוסדות השכלה חקלאיים לבנות, העמידה דורות של חקלאיות, ירקניות ובעלות משתלות והיתה אחראית לעיצוב המשק והחקלאות הישראליים, פחות מוכרת כמי שמשכה בחוטים בעיצוב התפריט הישראלי.
הרצאה תעקוב אחר התפתחות הקשר בין נשים ציוניות לירקות לאורך כמה תחנות מרכזיות: מן החלוצות שהגיעו בקומונות שוויוניות מרוסיה בתחילת המאה ה-20 , מצאו עצמן במטבח ובכביסה וחלמו לעבור לגידול ירקות; דרך חוות העלמות שם עשו הצעירות את צעדיהן הראשונים בערוגות הירק; עבור במטבח הפועלים בנחלת בנימין תל אביב – שם שקדו תזונאיות ומבשלות על בישול ירקות למהגרים שסרבו לאכול אותם; ועד לערוגות ירק שהחלו לפרוח בקיבוצי עמק יזרעאל בשנות ה-20 ולכסות את אדמות הארץ ולתפוס מקום מרכזי יותר ויותר על שולחן הארוחה.


ד"ר אראלה טהרלב בן שחר
 מרצה, חוקרת וכותבת. מלמדת בתכנית להיסטוריה ופילוסופיה של ביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, וכותבת הספר "בתרווד כשפיה: נשים, תזונה ומדע בהיסטוריה של ישראל".
טהרלב בן-שחר היא מומחית להיסטוריה של תזונה ביישוב ומתחקה אחר תולדות המדינה כפי שהן מתגלות מקריאה בספרי בישול, מדריכי דיאטה ומתכונים ומשרטתת בעזרתם את סיפורם ומאבקיהם של נשים, חוויותיהם של המהגרים והעולים, מקומו של המדע בעיצוב חיי היומיום והקשר בין אוכל, חברה, פוליטיקה וכלכלה.

הדגם של ה"בית הקיבוצי" נוסד בין השאר בניסיון לפירוק של הדגם המוכר של בית בורגני פרטי ובו מתגוררת המשפחה הגרעינית, בשאיפה לקדם שוויון בין המינים. ההרצאה תציג את הקשר בין תפיסת הבית בקיבוץ לתפיסת המשפחה, ותעלה שאלות לגבי ההבדלים בתפיסות בין נשים וגברים: כיצד למרות הכל נוצרו בקיבוץ תחומים נשיים ותחומים גבריים, מה הייתה ההיררכיה ביניהם, ואיך כל זה קשור למאבק למען המעבר ללינה משפחתית, אשר בכל הקיבוצים הובל בעיקר על ידי נשות הקיבוץ?
בספר שיצא לאחרונה, הנה ימים באים, מספקת האדריכלית עידית שכנאי-רן זווית ייחודית לבחינת השינויים האידיאולוגיים שחלו בחברה הקיבוצית, באמצעות בחינת התהליכים המרחביים שהתרחשו בה ערב פרוץ משבר הקיבוצים בשנות השמונים.

ד"ר עידית שכנאי רן היא בת קיבוץ יפעת, אדריכלית, מרצה, חוקרת וכותבת. מלמדת בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, עוסקת בקשר שבין מרחב, חברה ואידאולוגיה.